שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ

החתמה.

תהליך למידה מהיר ועוצמתי שקורה בתקופה מסוימת של בעל החיים, בו אובייקט הגירוי מחתים או מטביע את התכונות שלו על בעל החיים (מעובד מהויקיפדיה).

כשהייתי בכיתה א’ פגשתי ברחוב חבורת ילדים מהשכונה שהסתובבו עם קרטון ובו גורי חתולים קטנטנים. לטענתם, לא היתה להם אמא והם חיפשו בתים מאמצים. לקחתי את אחד הגורים והתייצבתי בבית. להורי לא היתה ברירה אלא לאמץ.

הגור התגלה כגורה. קראתי לה תולי.

תולי היתה מאתגרת מאד. היא נהגה להסתתר מתחת לכורסה ולתקוף בלי רחמים את הרגליים של מי שעבר בדרך למטבח. כשהיא ישבה על הספה, אף אחד לא יכול היה לשבת בלי שתתנפל ותסלק את הפולש. פעם סבתא שלי השאירה על השיש עוף וסגרה את הדלת. תולי חמקה מחלון המרפסת ותמרנה את עצמה על הקיר החיצוני של הבניין אל חלון המטבח. כשסבתא שלי פתחה את דלת המטבח היא מצאה שם גם את החתולה וגם את מה שנשאר מהעוף.

תולי חשבה שהיא הגור שלי, אבל גם האמא. היא נהגה לינוק מהחולצה שלי כל חייה אבל גם היתה תופסת בעדינות את האצבע שלי בין שיניה ומנסה לקחת אותי איתה למקומות מסתור.

כשהורי הזמינו פעם את רופאת הילדים לביקור בית, תולי הסתובבה מסביב למיטה כנמר ולא אפשרה לאף אחד להתקרב לגורה שלה.

תולי החתימה אותי לעד. והיא לימדה אותי כל מה שצריך על חתולים.

היא לימדה אותי שאוהבים חתול כמו שהוא, ולא מזמינים לפי מפרט של צבע או אורך פרווה. היא לימדה אותי לא לזוז מתוך שינה כדי לא להפריע לחתול שישן איתי. והיא לימדה אותי שהריח של גן עדן הוא ריח הפרווה של חתולים.

האם גם לכם היה חתול/ה שהחתים אתכם?

*הטיפול בחתולי רחוב אינו קל מבחינה רגשית וכלכלית. הקמתי את סוף סבונים במטרה לממן באמצעותם טיפול מיטבי בחתולי רחוב. כל סבון סוף שתקנו הוא תרומה ישירה לחתולי רחוב**